אפוטרופסות ויפוי כח מתמשך
כללי:
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע מספר מסלולים בהם ניתנות סמכויות של אדם אחד לניהול על ידי אדם אחר.
הדוגמה הפשוטה והמוכרת ביותר היא לגבי ילדים קטינים, אשר הסמכות לפעול בענייניהם מוקנה להוריהם, אשר הם אלו שמוסמכים לטפל בענייני הרכוש של הקטינים, הטיפול הגופני הבריאותי, קביעת מקום המגורים של הקטינים וכיוב' פעולות שנראות טבעיות וברורות.
לעומת זאת, כאשר מדובר באנשים בגירים, ההנחה הבסיסית היא שכל אדם אחראי באופן מלא לענייניו האישיים, לגופו, לבריאותו ולרכושו שלו.
למרות הנחות יסוד אלה, ישנם מקרים רבים, בהם המציאות אינה כה ברורה ולעיתים מחייבת חריגה ממוסכמות אלה.
כך למשל, כאשר קטין מתנגד בכל תוקף להליך רפואי מסויים, אשר נועד להטיב את בריאותו שלו או שנועד להטיב את בריאותו של בן משפחה אחר. האם ברור מאליו כי הוריו של הקטין יכולים לחייבו למרות התנגדותו הנחרצת? האם הדבר ברור גם אם מדובר בקטין שגילו 16 או 17 שנים?
או למשל כאשר אדם מבוגר סובל מירידה קוגניטיבית, לעיתים חמורה ולעיתים פחות חמורה, וקיים חשש שאותו אדם, יפעל בניגוד לטובתו שלו או יושפע באופן בלתי הוגן וינוצל על ידי גורמים אינטרסנטיים. האם מובנת מאליה ההנחה כי אדם בגיר אחראי באופן בלעדי למעשיו, לגופו, לרכושו ?
התשובות לשאלות אלה, אינן תמיד פשוטות.
למרות זאת, באמצעות ייעוץ משפטי ורפואי אישי ומקצועי, ניתן להתאים לכל אדם כלים משפטיים התואמים את צרכיו.
אפוטרופסות:
כאמור, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע אימתי אדם אחד יופקד על ענייניו של אדם אחר.
החוק קובע כברירת מחדל כי הוריו של ילד יהיו האפוטרופסים הטבעיים שלו. כן קובע החוק כי פעולות מסוימות טעונות את הסכמת האפוטרופוס - וכי פעולות מסוימות אחרות, אין די לגביהן אפילו בהסכמת האפוטרופוס ויש צורך בהסכמת בית המשפט לצורך ביצוען (כגון, רכישה ומכירה של מקרקעין על ידי קטין וכד').
עוד קובע החוק, כי במקרים מסויימים, רשאי בית המשפט למנות אפוטרופוס לאדם בגיר.
מינוי אפוטרופוס היא פעולה משפטית קיצונית למדיי אשר למעשה שוללת מן האדם, חלק או את כלל חירויותיו המשפטיות.
לכן, הכלל הוא שלפני מינוי אפוטרופוס, יבדוק בית המשפט האם אין פתרון אשר יפגע פחות בחירותו של האדם הזקוק לטיפול. גם אם יובהר כי אכן יש צורך במינוי אפוטרופוס לאדם - בד"כ יקבע בית המשפט מגבלות והנחיות לאפוטרופוס אשר יצמצמו את הפגיעה באדם.
כמובן שהליך של מינוי אפוטרופוס לאדם בגיר, טעון פיקוח של מספר גורמים מקצועיים, אשר בית המשפט יבקש לשמוע את חוות דעתם בטרם ייתן צו למינוי אפוטרופוס, כגון: רופא, פסיכו-גריאטר, עובד סוציאלי, האפוטרופוס הכללי וכיוב'.
עוד קובע החוק כי מי שמונה כאפוטרופוס לאדם אחר (ואינו אפוטרופוס טבעי כמו הורים לילדים) - חייב בהגשת דוחו"ת תקופתיים על פעולותיו ועומד תחת פיקוח של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
המשרד מטפל במקרים רבים של מינויי אפוטרופוסים, מדריך אפוטרופוסים באשר להוראות החוק החלות על תפקידם וכן מטפל באפוטרופוסים ממונים ומסייע להם להגיש בקשות שונות לבתי המשפט.
יפוי כח מתמשך:
לאחרונה (2017) נכנסה לתקפה תוספת לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המאפשרת לאדם לקבוע בעצמו, בעת שהוא עדיין צלול וכשיר, מי יטפל בעתיד בענייניו, כאשר מצבו כבר לא יאפשר לו לקבל בעצמו את כלל ההחלטות הדרושות.
חידוש חקיקה זה, מעביר למעשה את את האחריות ואת הכח לקביעת ענייניו של אדם שאינו כשיר לטפל בענייניו בעצמו - ממוסדות המדינה (בית המשפט, האפוטרופוס הכללי), אל האדם עצמו, אשר רשאי לתכנן את עתידו בעצמו (כמובן, כל עוד הוא כשיר לבצע תכנון כזה).
על פי הליך זה, במקום להמתין שאדם יהפוך לבלתי כשיר ובמקום שבני משפחתו יאלצו להתרוצץ כדי למנות לו אפוטרופוס בבית המשפט וידרשו לעמוד בדרישות הפיקוח האחידות של משרד האפוטרופוס הכללי ושירותי הרווחה - יכול כל אדם, למנות בעצמו ולהחליט בעצמו - את הזהות, את הכללים ואת הסוג הפיקוח, של האדם אשר יהיה מופקד על ענייניו בעתיד, אם חלילה יהפוך לבלתי כשיר.
הליך זה של מינוי עתידי, נעשה באמצעות "כלי משפטי" הנקרא - יפוי כח מתמשך. מסמך ייחודי זה, נערך במשרדו של עורך דין שהינו בעל הסמכה מיוחדת מטעם האפוטרופוס הכללי. יפוי הכח המתמשך מופקד על ידי עורך הדין במשרד האפוטרופוס הכללי - מרגע עריכתו ועד ליום בו תידרש הפעלתו של יפוי כח זה.
במסגרת יפוי הכח המתמשך, רשאי כל אדם לקבוע, מהם העניינים אותם הוא מפקיד בידי מיופה הכח מטעמו. עניינים אלו יכולים להיות ענייני רכוש, עניינים אישיים אחרים וכן עניינים רפואיים כאלה ואחרים.
כמו כן ניתן לקבוע מי מבני המשפחה יהיה זכאי לקבל מידע מאת אותו מיופה הכח, למי צריך מיופה הכח לדווח על פעולותיו והאם יהיה מיופה הכח זקוק לאישורו או להסכמתו של אדם נוסף לשם ביצוען של פעולות מסיימות.
למעשה, סמכויותיו של מיופה הכח דומות במהותן לסמכויותיו של האפוטרופוס, בשלשה שינויים עיקריים:
האחד, המינוי והיקף הסמכויות נקבעים על ידי האדם עצמו ולא על ידי בית המשפט.
השני, יפוי הכח המתמשך אינו שולל את כשרותו המשפטית של הממנה עצמו.
השלישי, הפיקוח על פעילות מיופה הכח נעשה על ידי מי שנקבע ביפוי הכח ולא על ידי משרד האפוטרופוס הכללי.
כלי ייחודי זה, מתאים למגוון רחב של אנשים. בין אם אלו אנשים המעוניינים לתכנן את עתידם ובין אם מדובר באנשים המודעים למגבלה או לקושי נפשי או שכלי אשר הם עשויים לחוות מעת לעת (כגון בשל אשפוזים במוסד רפואי או במוסד לבריאות הנפש). כך למשל, יפוי כח מתמשך יכול לקבוע כי מיופה הכח יהא מוסמך לפעול בשם הממנה, באותם זמנים בהם אין הממנה מסוגל לטפל בענייניו. בכל יתר הזמנים וכל עוד האדם עצמו מבין בדבר, אין כשרותו לפעול בעצמו נשללת.
עורך דין ברק כובשי, הוא בעל הסמכה מיוחדת מטעם האפוטרופוס הכללי לצורך עריכה והפקדת יפויי כח מתמשכים.
הדרכה והסברים מפורטים אודות הליך זה ויתרונותיו הרבים - ניתן לקבל בפגישה אישית במשרד.
לתיאום פגישה אנא פנו למשרד באמצעות משלוח הודעה באתר (בתחתית העמוד) או באמצעות הטלפון.
הנחיות מקדימות לאפוטרופוס וליפוי כח מתמשך:
במסגרת התיקון המקיף לחוק הכשרות המשפטית, הוספה לחוק גם האפשרות של אדם לתת הנחיות מקדימות מטעמו, למי שימונה בעתיד כאפוטרופוס או כמיופה כח מטעמו.
מדובר למעשה במסמך אותו ניתן לערוך בפני עורך דין, ובו לכלול הוראות מראש, כיצד אמור האפוטרופוס או מיופה הכח העתידי, להתנהל במקרים ספציפיים או ביחס לפרטים מסויימים.
כך לדוגמא, רשאי אדם לכלול במסמך ההוראות המקדימות - הוראה כי נכס מסויים שברשותו, ימשיך להיות מושכר לדייר ששוכר אותו כבר תקופה ארוכה, גם אם האפוטרופוס או מיופה הכח העתידיים, יסברו כי מבחינה כלכלית, עדיף להשכירו לשוכר אחר.
עוד לדוגמא, ניתן לקבוע במסמך ההוראות המקדימות - כי פעולות מסויימות אותן יבצע האפוטרופוס או מיופה הכח, תיעשינה בהתאם להשקופתיו החברתיות או הדתיות או החינוכיות של עורך המסמך - ולאו דווקא באופן המקובל או הסביר בעיני האפוטרופוס או מיופה הכח.
משנערך מסמך הנחיות מקדימות, יהיו האפוטרופוס ו/או מיופה הכח העתידיים, מחוייבים לפעול בהתאם להנחיות שנקבעו מראש - וכדי לסטות מהנחיות אלה, (במקרים בהם יהיה לכך צידוק מיוחד) יהיה עליהם לקבל אישור מיוחד מבית המשפט או מהאדם עצמו, אם ניתן לקבל את הסכמתו.
יפוי כח בעניינים רפואיים:
חשוב מאוד לשים לב - עד לשנת 2016, ניתן היה לחתום על יפוי כח בעניינים רפואיים, מכוחם של שני חוקים שונים:
1. חוק זכויות החולה - ביפוי הכח לפי חוק זה ניתן היה לקבוע שבמקרים מסויימים, הוסמך אדם על ידי החולה, כדי להחליט במקומו על טיפולים רפואיים.
2. חוק החולה הנוטה למות - על פי חוק זה יכול אדם לתת הנחיות מקדימות לטיפולים הרפואיים שיינתנו לו ו/או למנות אדם אחר שיהיה מוסמך לקבל החלטות בעניין הטיפולים הרפואיים שיינתנו לו. המסמכים הנערכים על פי חוק זה, תקפים רק במקרה שנקבע (רפואית) כי ימיו של אותו אדם הם ספורים (עד 6 חודשים).
למעשה, החל משנת 2017, לא ניתן עוד לערוך יפוי כח רפואי - מכח חוק זכויות החולה, כפי שנעשה בעבר - אלא יש לפעול במסלול של עריכת יפוי כח מתמשך לעניינים רפואיים, כפי שהוסבר לעיל.
אין שינוי באפשרות לערוך יפויי כח ו/או לתת הנחיות רפואיות מקדימות - לפי חוק החולה הנוטה למות. יש לשים לב כי עריכת מסמכים אלה נעשית בשיתוף הגורם הרפואי המטפל בחולה.
פניה לקבלת יעוץ:
עריכת יפוי כח מתמשך ו/או עריכת מסמך הוראות מקדימות לאפוטרופוס, יכולים במקרים רבים להקל מאוד את הליך הטיפול בענייניו של אדם שבערוב ימיו או שבאופן זמני כשרותו לקבל החלטות - פוחתת.
הליך זה, מחד, מקל על בני המשפחה המטפלים - ומאידך, מותיר את "המושכות", ככל הניתן, בידי האדם המטופל.
אפשר לפנות בכל שאלה, באמצעות משלוח הודעה באתר (בתחתית העמוד) - או להתקשר למשרד לקביעת פגישת ייעוץ.
לעיון בנוסח המלא של חוק הכשרות המשפטית : לחץ כאן